כפי שהסביר וליקובסקי בהקדמה ל“גויי הים“:

" יכול אני לספר כאן שבמשך 12 שנה לאחר פירסום ספרו של וליארד ליבי (Libby), "תיארוך באמצעות פחמן רדיואקטיבי", שהופיע באותה שנה בה הופיע "תקופות בתוהו" כרך א' (1952), ביקשתי בכל דרך אפשרית, אך לשווא, שתיבדק הממלכה-החדשה במצרים, וביחוד השושלת השמונה-עשרה, בעזרת פחמן-14.

"הבעיה של ישום שיטת פחמן-14 לכרונולוגיה של ההיסטוריה העתיקה מאד מורכבת בגלל העובדה שכאשר אירעו קטסטרופות קוסמיות חייב היה להתערער מאזן היחס בין פחמן-14 לפחמן-12 בהידרוספרה ובביוספרה (יחס שעליו מושתתת שיטת התיארוך בפחמן-14). דנתי בנושא במקום אחר. ואם כך, כיצד יכולה אפוא שיטת הפחמן הרדיואקטיבי לתרום להבהרת איזו מן הכרונולוגיות, המקובלת או המשוחזרת, נכונה? ישנן שתי דרכים בהן ניתן לעשות זאת בדרך אמינה:

"דרך אחת הינה שיטת התיארוך היחסי: לפי השחזור שלי היתה השושלת השמונה-עשרה (הראשונה בממלכה-החדשה) בת זמנם של שאול, דוד, שלמה והממלכה המפולגת. אני מצפה שבדיקות בפחמן-14 יאשרו את הבו-זמניות (לאו דוקא את התאריכים המדויקים) של מלכי השושלת השמונה-עשרה במצרים עם ימי שאול ובית דוד וממלכות יהודה וישראל.

"הדרך השניה בה ניתן לנצל את שיטת התיארוך באמצעות פחמן רדיואקטיבי כדי לבדוק אם השחזור המוצע נכון, הינה בדיקת חומר אורגני מתקופה המרוחקת בכמה מאות שנים מזעזועי הטבע הקוסמיים האחרונים. בחירה טובה יכולים לשמש רעמסס השלישי והשושלת העשרים בכלל. לפי לוח הזמנים המקובל החל רעמסס השלישי למלוך בסביבות 1200 לפסה"נ. אולם, כפי שאני מראה כאן, לא היה רעמסס השלישי של ההיסטוריונים אלא נכתאנבו הראשון שישב על כס מצרים במחצית הראשונה של המאה הרביעית לפסה"נ, כאשר המידע עבור מלחמותיו של רעמסס השלישי לקוח ממקורות מצריים ועבור מלחמותיו של נכתאנבו מהיסטוריונים יוונים.

"ההפרש בין התאריכים המקובלים לבין לוח הזמנים של הכרונולוגיה המשוחזרת מגיע כאן למספר הגרוטסקי של 800 שנה. המאה הרביעית לפסה"נ מרוחקת בשלוש מאות שנה מתהפוכת הטבע האחרונה שארעה, לפי העדות שהובאה ב"עולמות מתנגשים", במאה השביעית לפסה"נ. לכן אין חשש מהשפעות של ארועי הטבע על תכולת הפחמן של החי והצומח מן המאה הרביעית לפסה"נ, פרט לטבעות הפנימיות של עצים שיתכן וכבר היו אז בני שלוש מאות שנה או יותר. בדרך כלל אין לערוך בדיקות בעצים אלא בצמחים קצרי חיים כגון פשתן, פפירוס, זרעים, עור ותכריכים.

"מאחר וכאן יש להכריע אם רעמסס השלישי חי לפני כמעט 3200 שנה או לפני פחות מ-2400 שנה, ודאי שיכולה שיטת הפחמן הרדיואקטיבי, בה תחום אי-הודאות הוא פחות מ-50 שנה, לספק תשובה חד-משמעית באשר לאמיתות אחת משתי הכרונולוגיות.

"עם חלוף הזמן, תוכלנה שיטות אחרות של קביעת גיל (כמו נהורנות תרמית של חומר אי-אורגני - אריחים, זכוכית, וכלי חרס) להעיד בוויכוח שבין ההיסטוריה המקובלת להיסטוריה המשוחזרת. כך למשל יוכלו האריחים מארמונו של רעמסס השלישי לשמש חומר מצוין עבור בדיקת גילם בשיטת הנהורנות התרמית.

"עבור רבים העוסקים בהיסטוריה ובארכיאולוגיה, אישור כזה, אם יתקבל מבדיקות חוזרות ונשנות, יוכל לעורר ענין לבחון את שחזורי, ראשית על ידי קריאה ב"תקופות בתוהו", ושנית, יתכן גם שהדבר יספק דחף לפרסם הרבה תיארוכים שנמצאו בשיטת הפחמן14- ומעולם לא פורסמו מפני שסטו בכחמש מאות שנה או יותר מהתאריכים המקובלים.

"במספר מכתבים שהופנו למוסדות ולאישים שונים ביקשתי שיערכו בדיקות כאלה,  ושוב – כמו לפני בדיקת העץ מקברו של תות-ענח'-אמון –נתקלתי בהתנגדות. מוזיאונים בעלי אוספים מפורסמים של עתיקות ממצרים טענו שאין ברשותם חומר אורגני (עץ, תכריכים, עור, זרעים, פפירוס) שניתן לוותר עליו, וכי בכלל אין ברשותם חומר מעין זה מימי השושלות התשע-עשרה, עשרים או עשרים-ואחת. במקרה בודד הציעו לי גרם אחד של בד פשתן, שעה שדרושים היו לפחות שלושים גרם לבדיקה.

"מאחר והמכון האוריאנטלי של אוניברסיטת שיקגו עסק במשך עשרות בשנים בחפירות ובתיאור מקדשו של רעמסס השלישי במדינת-ח'בו, הפניתי את בקשתי גם לשם, אך התשובה שקיבלתי מפרופ' ג'ון וילסון לא היתה מעודדת. לבסוף החלטתי להוציא לאור, לאחר השהיה ארוכה, את הכרך הנוכחי ולתת לקוראי אותו כרך לתבוע את ביצוע הבדיקות בפחמן-14."

עדכון המערכת למהדורה העברית

     דבר כזה אכן קרה. אחד מקוראי ספריו של ד"ר עמנואל וליקובסקי,  ד"ר אילס  Iles מקנדה, לאחר שקרא בכתב העת הקנדי לרפואה,Can. Med. Assoc.J,(1977, כרך 117, ע' 461) שעורכים בדיקות רפואיות שונות בחנוט מימי השושלת העשרים, כתב מכתב למערכת של אותו כתב-עת (ראה כרך  ,118ע' 20, 1978Jan.), וביקש שיערכו גם בדיקות תיארוך של החנוט, בהסבירו את חשיבות הבדיקה, ובהתחשב בעובדה שהחנוט זוהה על-ידי מנהל המחלקה המצרית של המוזיאון הממלכתי של אונטריו, ד"ר מילה (Millet), באופן חד-משמעי לימי קודמו המיידי של רעמסס השלישי.

 ד"ר מילה נאות לשלוח לאוניברסיטת דאלהוזי (Dalhousie University) בד מתכריכי החנוט לבדיקות בפחמן-14. התוצאות שפורסמו אכן הראו שהתכריכים הם מן המאה הרביעית ולא מן המאה השתים-עשרה לפסה"נ. בדיקה מס' 350 DAL- הראתה תאריך של 345 לפסה"נ (בתחום אי-ודאות של 75 שנה).

 ד"ר עמנואל וליקובסקי ז"ל זכה לשמוע מד"ר אילס על התוצאות כמה ימים לפני שנפטר.

 התוצאות פורסמו ב -Can. Med. Assoc. J. (Mar. 1980) , כרך 122, ע' 512.

מתוך המבוא ל“ההיתה תקופת חושך ביוון?“

בפרוטוקול הסימפוזיון שנערך על הנושא: "תיארוך בשיטת פחמן 14 והכרונולוגיה המצרית" שנערך באוניברסיטת אופסלה בשנת 1969, מקדימים סודרברג(Save-Soderbergh)   ואולסון (Olsson)  את הדו"ח שלהם בהודאה זו:

"עמית אמריקאי ידוע, פרופ. ברו (Brew), סיכם בקצרה את הגישה הנפוצה בין הארכיאולוגים, כדלקמן:

 'אם תומך תאריך C-14 בתיאוריות שלנו, מביאים אנו אותו בטקסט המרכזי; אם אין התאריך שולל אותן לגמרי, מביאים אנו אותו בהערות; ואם אין הוא מתאים לנו כלל, אנו פשוט משמיטים ולא מזכירים אותו.' מעטים הם הארכיאולוגים העוסקים בכרונולוגיה מוחלטת שלא הפעילו שיטה זו מדי פעם..."

שיטה אחרת לטשטוש אי-ההתאמות בין הכרונולוגיה המקובלת לבין תוצאות הבדיקות מתוארת על-ידי אדי שור. לפי שיטה זו אין מסתירים דבר, אלא נוקטים בשיטת האיפה ואיפה: באותה שנה עצמה בדקו באוניברסיטת פנסילבניה עץ מקבר מלכותי בגורדיון, בירתה קיצרת הימים של הממלכה הפריגית באסיה הקטנה, ועץ מארמונו של נסטור בפילוס שבדרום מערב יוון.

בגורדיון היתה התוצאה 1100; בפילוס 1200. אולם לפי הכרונולוגיה המקובלת אמור היה מרווח הזמן ביניהם להיות קרוב  ל-500 שנה. 1200 עבור פילוס בשלהי התקופה המיקנית התקבל בשביעות רצון, אולם 1100 עבור גורדיון לא התאים כי על התאריך היה להיות בסביבות 700.

ד“ר ראלף הציעה פתרון עבור גורדיון: היות וחתך קורות הקבר היה מרובע, יכולות היו הטבעות הפנימיות להיות בנות ארבע עד חמש מאות שנה כאשר כרתו את העץ. אולם תיאור העץ מפילוס מצביע על כך שגם שם היו הקורות בעלות חתך מרובע - אלא שכאן לא הוסיפו את התיקון - וזאת כי 1200 היה התאריך המצופה. אולם כפי שמנסה אני להראות בפירוט, לא היו מעולם חמש מאות שנה של תקופת חושך בין התקופה המיקנית לבין התקופה ההיסטורית (איונית) ביוון. אילו הפעילו את אותו התיקון בשני המקרים, הרי שאם מתארכים את הקורות מגורדיון לשנת 700, יש לתארך את הקורות מפילוס לסביבות שנת 800.

בשנת 1965 פירסמה מעבדת אוניברסיטת רומא סקירת בדיקות שנעשו במעבדות שונות:

"עד לקיץ 1964 פורסמו תאריכים של 54 דגמים ארכיאולוגיים והיסטוריים ממצרים. אחדים מן הדגמים תוארכו כמה וכמה פעמים, הן על-ידי אותה מעבדה והן על-ידי מעבדות שונות כדגמי בדיקה בין מעבדתיות... מדידות אלו הראו כי עבור רוב הדגמים המצריים מתקבל גיל C-14 צעיר מן הגיל ההיסטורי המקובל המבוסס לעיתים קרובות על עדות אסטרונומית. לא נמצא לכך עדיין הסבר פיסיקלי או ארכיאולוגי המתקבל על הדעת, פרט להשערה פיסיקלית של דמון ולונג (1963)."

ה"השערה הפיסיקלית" של דמון ולונג, המוזכרת בדו"ח הנ"ל, מביאה בחשבון את האפשרות שלפני כארבעת אלפים שנה השתנתה באופן פתאומי כמות הקרניים הקוסמיות שחדרו לכדור הארץ, וכתוצאה מכך השתנה גם היחס של פחמן רדיואקטיבי לסך כל הפחמן. למעשה השערות כאלו או דומות להן הביעו גם ראלף, סואס (Suess) ואחרים.

הקורא של ”תקופות בתוהו“ יודע שנקודת המוצא של משימה שאפתנית זו, של שחזור ההיסטוריה העתיקה, נולדה בהבנה שתהפוכת טבע עצומה הקיצה את הקץ על התקופה הנקראת "הממלכה התיכוה" של מצרים. מתוך הבנה זו צמחו מספר מחקרים: "עולמות מתנגשים"  – חקירת טיבה של תהפוכת טבע זו ושל אחרות, שהאחרונה מהן אירעה בימי חזקיהו וסנחריב; "ארץ רעשה"  – מחקר העדויות הגיאולוגיות והקלימטולוגיות לשינויים שחלו בעטיים של זעזועי טבע אלה; ו"תקופות בתוהו" – שחזור ההיסטוריה העתיקה מקץ "הממלכה התיכונה" ועד זמנו של אלכסנדר מוקדון.

שינוי בכמות הקרניים הקוסמיות שפגעו בכדור הארץ יכול היה לקרות אם, כפי שהניח סואס, השתנתה עוצמת השדה המגנטי, המגן על כדור הארץ מפני חדירת הקרניים. השערות אלו הועלו שוב ושוב כי הצטברו תוצאות אנומליות מהתקופות הקדומות של ההיסטוריה המצרית, שלרוב הצביעו על תאריכים קרובים מן המצופה. לעומתם הביע ווילארד ליבי את הסברה כי יתכן שהכרונולוגיה המצרית מוטעית. בכתב העת Science(אפריל 1963, ע' 278) כתב:

"הנתונים מחולקים לשתי קבוצות - מצריים ולא מצריים. חלוקה זו נעשית כי כל הכרונולוגיה המצרית משולבת ויתכן שכל המערכת לוקה בטעויות סיסטמיות ... תאריכים היסטוריים מצריים הנחשבים מלפני 5000 שנה הם קדומים מדי בכחמש מאות שנה..."

מסתבר אפוא ששתי הסברות שהוצעו על מנת להסביר מדוע מתקבלים בשיטת הפחמן הרדיואקטיבי תאריכים קרובים יותר מאלו המקובלים עבור הממלכה התיכונה - מהוות תמיכה, או בשחזור ההיסטוריה העתיקה כמובא ב"תקופות בתוהו" או בשחזור מאורעות הטבע כמובא ב "עולמות מתנגשים" או בשניהם גם יחד.